פרסום מחקר חדש של חברת הסגל ד"ר מעיין קציר

ברכות לחברת הסגל שלנו, ד"ר מעין קציר על פרסום מחקרה החדש, שנערך בהובלתו של ד"ר אורן בורנשטיין, ובשיתוף עם אלמוג שמחון, ופרופ' טל אייל – כולם חוקרים בבן גוריון. המאמר הוא חלק מעבודת הדוקטורט של אורן, שנעשתה בהנחייתה של טל.

“Differential effects of abstract and concrete processing on the reactivity of basic and self-conscious emotions”

המחקר התפרסם בכתב העת

Cognition and Emotion

לינק למחקר: https://www.tandfonline.com/eprint/7RECJNDR7ASQXXB2BVHN/full?target=10.1080/02699931.2020.1848804

על המחקר:

המחקר הנוכחי בחן וויסות רגשות בעת היזכרות באירועים אוטוביוגרפיים מהעבר, וכיצד האופן שבו מעבדים את האירוע משפיע על וויסות עוצמת הרגש. המחקר התמקד בשני סוגי עיבוד. עיבוד אבסטרקטי, שבו מתמקדים ב"למה" האירוע קרה, ובהשלכות ובמשמעויות הרחבות של האירוע, מעבר לנקודת הזמן שבה הוא התרחש; ועיבוד קונקרטי, שבו מתמקדים ב"איך" האירוע התרחש ומה בדיוק קרה רגע אחרי רגע.

המחקר בחן כיצד סוג העיבוד (עיבוד אבסטרקטי לעומת עיבוד קונקרטי) משפיע על עוצמת החוויה הרגשית של רגשות בסיסיים (כעס, פחד) לעומת רגשות של מודעות עצמית (אשמה, בושה).

החוקרים ציפו שסוג העיבוד ישפיע על עוצמת הרגש, מאחר שרגשות של מודעות עצמית מערבים הערכות קוגניטיביות (cognitive appraisals) שהן יותר אבסטרקטיות (ופחות קונקרטיות) בהשוואה להערכות הקוגניטיביות העומדות בבסיס רגשות בסיסיים. רגשות של מודעות עצמית מערבים הערכות קוגניטיביות אבסטרקטיות משום שהם מתעוררים כאשר אנשים מעריכים את התנהגותם ביחס לנורמות ולציפיות חברתיות, ולכן כוללים פרספקטיבה של אנשים אחרים, עקרונות מוסריים, ואת המשמעות הרחבה של אירועים לטווח ארוך. לעומתם, רגשות בסיסיים מערבים הערכות קוגניטיביות קונקרטיות משום שהם מערבים התייחסות לתוצאות מוחשיות ומיידיות של האירוע הקשורות להשגת מטרות הישרדותיות או לסיפוק צרכים פיזיים בסיסיים. למשל, בשביל להרגיש בושה, אדם צריך לקחת בחשבון מה אחרים יחשבו על מה שהוא עשה ומה הפעולות האלה אומרות עליו כאדם. לעומת זאת, בשביל להרגיש פחד או כעס, האדם יכול להתרכז באיום או במכשול המיידי, מבלי לקחת בחשבון השלכות רחבות וארוכות טווח המערבות פרספקטיבה של אנשים אחרים.

החוקרים ניבאו שעיבוד אבסטרקטי יגביר את עוצמתם של רגשות של מודעות עצמית ויפחית את עוצמתם של רגשות בסיסיים. לעומת זאת, עיבוד קונקרטי יעלה את עוצמתם של רגשות בסיסיים אך יפחית את עוצמתם של רגשות של מודעות עצמית.

ניבוי זה נבדק ונתמך חלקית ב-4 ניסויים. בניסוים 1 ו-2 נצפו רמות גבוהות יותר של כעס לאחר עיבוד קונקרטי, לעומת רמות גבוהות יותר של אשמה שנצפו לאחר עיבוד אבסטרקטי. בניסוי 3a עיבוד קונקרטי הוביל לרמות גבוהות יותר של פחד, ואילו בניסוי 3b עיבוד קונקרטי הוביל לרמות נמוכות יותר של בושה.

לסיכום, בעוד שמחקרים שונים בתחום של וויסות רגשות נוטים לחפש "סוס מנצח" ולהתמקד ביעילות של אסטרטגיה אחת על פני אחרות, המחקר הנוכחי מדגיש עד כמה חשוב לקחת בחשבון הבדלים בין רגשות שונים, על מנת להבין את ההתאמה בין התערבויות שונות לרגשות מסוגים שונים.

Abstract:

The present research examines the influence of different processing modes (abstract vs. concrete) on the intensity of negative basic emotions (anger, fear) and self-conscious emotions (guilt, shame). We suggest that the cognitive appraisals underlying self-conscious emotions are relatively more abstract and less concrete than the appraisals underlying basic emotions. Consequently, we predicted that abstract processing would increase the intensity of self-conscious emotions and decrease the intensity of basic emotions, whereas concrete processing would increase the intensity of basic emotions and decrease the intensity of self-conscious emotions. We tested this prediction in four experiments. In Experiments 1 and 2, concrete processing led to more intense anger than abstract processing, and abstract processing led to more intense guilt than concrete processing. In Experiment 3a, concrete processing increased the intensity of fear, and in Experiment 3b, concrete processing decreased the intensity of shame. Our findings highlight the importance of considering the emotion’s underlying appraisals when reflecting on one’s emotional experience.