מידע על הקורסים

התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ

 

קורסי חובה בתוכנית האם

גישות ומודלים לניהול ויישוב סכסוכים בינלאומיים – 2 נק"ז, קורס שנתי:

הקורס יעסוק בגישות השונות שמציע תחום יישוב הסכסוכים לטיפול בסכסוכים הקיימים בין שחקנים שונים בזירה הבינלאומית, והסטודנטים ילמדו בו על הכלים המגוונים שמקנה תחום יישוב הסכסוכים לטיפול בהם. בקורס ישולבו תיאוריות וניתוח מקרי בוחן בדגש על פיתוח חשיבה ביקורתית. 

נושאי הקורס כוללים הגדרות של סכסוכים בזירה הבינלאומית ותיאור גישות רציונליות לניהול סכסוכים וליישובם, כגון: תורת המשחקים, ניהול סכסוכים באמצעות הרתעה ודיפלומטיה כופה, משא ומתן על בסיס אינטרסים, קדם משא ומתן, תיווך בינלאומי, דיפלומטיה מונעת והתערבות הומניטרית, הגישה הבין תרבותית וכן גישות שונות במסגרת האסכולה הפסיכולוגית פוליטית לטיפול בסכסוכים (התפייסות  ודיפלומטיה לא רשמית). 

 

גישות חברתיות ופסיכולוגיות למשא ומתן ולתהליכים של יישוב סכוסכים -2 נק"ז, קורס סמסטריאלי:

הקורס יעסוק בהיבטים הפסיכולוגיים של תהליכי משא ומתן, בקונפליקטים בין-אישיים ובין קבוצתיים.
הסטודנטים ילמדו תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים המשפיעים על ההתנהלות בסכסוך ובמו"מ: תהליכים קוגניטיביים (הטיות, היסקים, ייחוסים), זהות קבוצתית, רקע תרבותי והאופן שבו תופסים את הסיטואציה. מטרת הקורס לשלב רכישת ידע תיאורטי בסוגיות המרכזיות בתחום, לרבות ידע על תהליכים פסיכולוגיים הקשורים ליחסים חברתיים. לצד זה יחוו הסטודנטים התנסות הלכה למעשה, במסגרת של תרגילים, סימולציות וניתוח מקרים.


גישות חלופיות ליישוב סכסוכים 1.5 נק"ז, קורס סמסטריאלי:

הקורס יציג הליכים מגוונים ליישוב סכסוכים הנוהגים בארצות שונות, כגון: שיטות המשפט האנגלו- אמריקאית והישראלית, ויעמוד על תכני התפקידים העדכניים של בעלי מקצועות שונים המנהלים הליכים אלה, לרבות מתחום השפיטה, הגישור, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. מטרת הקורס היא להעניק לסטודנטים ידע על תנועת ה.ADR; Adequate/Alternative Resolution Dispute - זוהי תנועה ליישוב סכסוכים חלופי/הולם. חשיבותה ותרומתה לדיסציפלינה של יישוב סכסוכים היא בפיתוח חשיבה ביקורתית ויכולת לערוך אבחנה בין הליכים, ולהתאים בין טיב הסכסוך לסוג ההליך. בקורס נחתור להבנת השפעתה של התנועה על עיצוב תוכן תפקידיהם של הנוטלים חלק בניהול ההליכים, לרבות צוות משפטי וצוות טיפולי.

 

פרויקט שטח – 2 נק"ז, קורס שנתי:

הפרויקט מאפשר לסטודנטים להתנסות בפרקטיקה של ניהול סכסוכים ויישובם באמצעות השתלבות בפעילות בארגון או בקבוצה, וכן בבחינה בשטח של פרויקטים המתמקדים ביישום של טכניקות לניהול סכסוכים ויישובם. מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים להרחיב את יכולת ההבנה של התהליכים ביישוב סכסוכים, כפי שהם מיושמים בפועל, ולהשלים על ידי כך את לימודיהם מההיבט המעשי.

 

קורסי בחירה – יש לבחור 11 נקודות זכות מתוך רשימת קורסי הבחירה.

ויסות עצמי ורגשי – 1 נק"ז

בקורס נסקור תיאוריות הנוגעות לוויסות עצמי, בדגש על החשיבות של שליטה עצמית באינטראקציות חברתיות, וכן החשיבות של וויסות עצמי בתהליכי משא ומתן ויחסים בין קבוצות.
נעסוק ברגשות ובפונקציונליות שלהם ממגוון פרספקטיבות תיאורטיות, בדגש על רגשות כמניעים לפעולה. דגש מיוחד יושם על התפקיד של רגשות במשא ומתן ובניהול קונפליקטים, ועל האופן שבו רגשות יכולים לקדם או לפגוע במשא ומתן ובניהול קונפליקטים מסוגים שונים ופתרונם. נדון באסטרטגיות לוויסות רגשי ויעילותן בהשגת מטרות רצויות.


יישוב סכסוכים במבט רב תחומי: בוררות ובתי המשפט  1 נק"ז 

הקורס מתאר את הליך הבוררות, שהינו אחד מההליכים החלופיים ליישוב סכסוכים (ADR), מהוותיקים והמרכזיים הקיימים בעולם, ואת ההסדרה שלו בישראל. במסגרת הקורס נדון במקורותיו של הליך הבוררות, במעבר ליישוב סכסוכים ע"י המדינה ובתופעות היסטוריות ומשפטיות שהתוו את התפתחותו של ההליך. נתאר את הסדרתו של הליך הבוררות בישראל, ונלמד מה מותר לבורר לעשות ומה אסור לו, כיצד הוא צריך להתנהל במהלך הבוררות, וכיצד עליו לכתוב את פסק הבורר. נסביר גם כיצד בית המשפט מעורב בהליך הבוררות וכיצד ניתן להשיג על הליך זה.

סדנה למו"מ  1 נק"ז 

הקורס עוסק באסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן. בקורס נלמד על:  רכיבי המו"מ, אמון וחוסר אמון במו"מ,  עקרונות ושלבי התהליך של המשא ומתן, דרכי התמודדות עם חסמים, כשלים במו"מ ודרכי שכנוע במשא ומתן. מטרות הקורס הן: הבנת התהליך הדינמי של המשא ומתן; עקרונותיו, שלביו ומרכיביו, רכישת כלים לניהול משא ומתן אפקטיבי ותרגול מיומנויות אישיות לניהול משא ומתן.

יישוב סכסוכים וגישור במערכות חינוך במאה ה-21 - 1 נק"ז

הקורס עוסק בהתפתחות התחום של יישוב סכסוכים במערכות החינוך (CRE) בארץ ובעולם.
מטרת הקורס להקנות לסטודנט/ית חשיפה לתחום אקדמי זה, מושגיו, הגישות התיאורטיות המצויות בבסיסו ואפשרויות היישום המגוונות. במסגרת הקורס יוצגו הכלים והמתודות מתחום הידע של יישוב סכסוכים וגישור, הנלמדות במסגרות החינוך הפורמליות והא-פורמליות. כמו כן יוצגו מחקרים מובילים בתחום, יוזמות שפותחו בעבר וכאלה שמתכתבות עם עולמם הדיגיטלי העכשווי של הלומדים, בעקבות התפתחותה של הלמידה המקוונת בתחום זה.


מנהיגות בניהול משברים – 1 נק"ז

איך מתנהלים בתוך עולם הפכפך?

איך יכולות דמויות בתוך ארגון לספק עוגן בטוח וחיובי עבור אחרים שעימם הם עובדים?
המהפכה הדיגיטלית, השווקים המשתנים והתחרות ההולכת וגוברת מכתיבים קצב חדש בעולם הארגוני. פרטים, צוותים וארגונים ניצבים בפני אתגרים רבים, בקצבים משתנים שלא נודעו כדוגמתם. בעיצומה של חווית אי הוודאות, הבלבול והעמימות, יכולה מנהיגות אפקטיבית להעניק השראה, תקווה, חוסן ותחושת ביטחון. תפיסת הליבה של הקורס היא שמנהיגות עומדת למבחן בעת משבר. הקורס מפגיש את הלומדים ואת הלומדות בו עם מושגים מעולם הפסיכולוגיה, הקשורים למנהיגות ולתרגומם לעולם המעשה בזירה הארגונית. נעסוק בגישות עדכניות המתייחסות למנהיגות אישית, בינאישית וארגונית, ובפרט נעסוק בסוגיות הנוגעות למודעות עצמית, הלך רוח צומח, הובלת שינוי וצוותיות.


יישוב סכסוכים בחברה הישראלית  1 נק"ז 

הקורס עוסק בסוגיות בסיסיות של תקשורת וקשרים בין-תרבותיים כפי שהם באים לידי ביטוי ביחסי הגומלין בין תת-קבוצות מרכזיות בחברה בישראל. במסגרת הקורס נדון בסוגיות בסיסיות של תקשורת וקשרים בין-תרבותיים, באמצעות שימוש בגישה בינתחומית המשלבת שיטות מחקר וניתוח ממדעי המדינה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה חברתית, והתמקדות בתולדותיהן ובערכי המפתח של תת-קבוצות מרכזיות בחברה בישראל.

בקורס נחקור וניישם, הלכה למעשה, אסטרטגיות של תיווך ושל "תיאוריית הקשרים בין קבוצות"  (contact theory)  המכוונות לקידום תקשורת יעילה בין תת-קבוצות תרבותיות שונות במטרה להציג פתרונות שהם מבחינת ,win-win ולסייע במאמצים ליישוב סכסוכים בחברה הישראלית.
שיטת הלימוד משלבת סדנאות מעשיות והרצאות אשר חלקן יועברו ע"י מרצים אורחים.
בסיום הקורס מתקיים סיור לימודי בעיר עכו. הסיור עוסק ברב תרבותיות ובדיאלוג הבין-דתי בעיר המעורבת. הקורס מתקיים בשיתוף פעולה עם קרן קונרד אדנאהר.

צדק מאחה – תיאוריה ופרקטיקה  – 1 נק"ז 

גישת הצדק המאחה מייצגת תפיסת עולם חברתית שהתייחסותה למעשה הפלילי ולתגובה אליו שונה מהנהוג במשפט הפלילי. בבסיסה של תפיסה זו מצויה ההכרה בכך שהמעשה הפלילי פוגע ביסודו באנשים ובמערכות יחסים, ולכן יש לו ממדים אישיים וחברתיים. הגישה מציעה פרקטיקות של דיאלוג בהסכמה בין מי שביצע את המעשה לנפגעים/ות ממנו, ומאפשרת את השתתפותם של בעלי עניין נוספים. התהליך מבוסס על ההכרה באחריות של מי שביצע/ה את המעשה ובהסכמה של הנפגע/ת. המשמעות של תפיסת הצדק המאחה היא האפשרות של הפרט ושל הקהילה שנפגעו מהמעשה לקבוע באמצעות שיח משותף את אופן האיחוי.

הסטודנטים בקורס ילמדו תיאוריות של צדק מאחה, קרימינולוגיה וויקטימולוגיה, יישומים פרקטיים בשטח במגוון תחומים ומדינות בעולם. הם ייחשפו לפרקטיקות המיושמות בישראל וייפגשו עם 'אנשי שטח' בתחום.


בעין הסערה; פרידה וגירושין מזווית פסיכולוגית – 1 נק"ז 

תהליך פרידה וגירושין בין שני בני זוג הינו אחד מהתהליכים האנושיים המורכבים ביותר. מורכבות זו נובעת מהיותו כרוך הן באתגרים רגשיים ופסיכולוגיים רבים ומגוונים, והן בסוגיות כלכליות ומשפטיות, וכל זאת, תוך כדי צורך לקבל החלטות מעשיות ודרמטיות, המשפיעות על חייהם של בני המשפחה כולה גם לטווח זמן ממושך.

בקורס נלמד על היבטים רגשיים ופסיכולוגיים של אירוע הגירושין, הרלוונטיים לזוג המתגרש ולילדי המשפחה. נעמיק בהשפעה על הילדים ובדרכים להקל עליהם את הפרידה, ונכיר דגשים ליישוב המחלוקת בעת פרידה וגירושין, תוך מיקוד בתמונה הישראלית העכשווית.

 

מודלים ליישוב סכסוכים ביהדות ובדתות אחרות – 1 נק"ז 

מתחילת המאה הנוכחית החלה התעניינות בחקר הקשר שבין הדת ויישוב סכסוכים. בתוכניות אקדמיות מתחום הדת ויישוב סכסוכים נפתחו מסלולי מחקר וקורסים שונים שמתמקדים בחקר דת, תרבות ויישוב סכסוכים. תחום מחקר זה מקיף גם חקר של אנשים דתיים המעורבים בסכסוכים וביישובם היום, וכן הוא מקיף את חקר המקורות המסורתיים של הדתות השונות על אלימות, שלום ומודלים שונים ליישוב סכסוכים. המשותף לכל אלה בתחום מחקר הדת ויישוב סכסוכים הוא ההנחה שדת יכולה, ואף חייבת, לשמש לא רק כמקור לפריצת סכסוכים ומלחמות אלא גם כמקור חיוני ליישוב סכסוכים ובניית שלום.

מטרת הקורס היא לחשוף את התלמידים לחקר מודלים ליישוב סכסוכים, כפי שהם באים לידי ביטוי במקורות היהדות ובדתות אחרות. שאלתנו העיקרית היא, כיצד חקר מודלים אלה יכול לתרום הן לחקר התיאורטי של דת ויישוב סכסוכים והן לשילוב מעשי של דת ויישוב סכסוכים בחברה היום.

כוחה של סיטואציה – 1 נק"ז 

מדוע אנשים טובים עושים מעשים רעים? מדוע אנשים מתנהגים לפעמים בניגוד לצו מצפונם? מדוע אנשים לא תמיד מושיטים עזרה? בקורס נדון בהשפעתה של הסיטואציה על התנהגות היחיד. נדון בחלק מהכוחות הפועלים על היחיד בסיטואציה, תוך אזכור תהליכים פסיכולוגיים המתרחשים ברמת היחיד, ומשפיעים על האופן בו היחיד מפרש את הסיטואציה ופועל בתוכה. נתמקד בעיקר בהשפעת אחרים בסיטואציה (למשל, קונפורמיות, ציות לסמכות), ובאספקטים מבניים של הסיטואציה (למשל, תגמולים ועונשים), ונבחן את השפעותיהם על התנהגותו של היחיד. בקורס נתייחס גם לדוגמאות של סיטואציות מהחיים, כגון: חרמות, פשעי מלחמה, רמאויות, שמירה על הסביבה, אלימות כלפי צוותים רפואיים והתנהגות במהלך מגיפה.

מחלוקות במעגלי משפחה - 1 נק"ז

המשפחה מתאפיינת במערכת יחסים קרובה בין פרטים שונים, שקיים ביניהם פער מגדרי, גילאי ודורי, מעבר להבדלים בהיבטים מגוונים אחרים. מערכת היחסים הקרובה הזו מחייבת יצירת שותפויות מסוגים שונים, החל מקיום פיזי משותף, דרך דרכי התנהלות משותפות ועד שותפות בהיבטים כלכליים. מטבע הדברים, עצם השותפויות וכן הצורך בקבלת החלטות מרובות מציפות מחלוקות שונות במשפחה. בקורס נכיר את מעגלי המשפחה השונים, על מאפייני הקשר הייחודיים להם, ובכללם המפגש הבין דורי וסוגיות הקשורות לגיל השלישי. נזהה את הקונפליקטים האופייניים, ונחשף לדרכי התמודדות עימם.

 

פרקטיקה בגישור– 1 נק"ז 

הקורס עוסק בהיבטים מתקדמים של תהליך הגישור על שלביו ומאפייניו השונים. בקורס נעמיק במודלים השונים לגישור: פרגמטי, טרנספורמטיבי ונרטיבי. נבחן את תפקיד המגשר ונעסוק בסוגיות תהליכיות שונות, כגון: פערים בין הצדדים, הבדלים מגדריים, אתיקה, תפקידם של עורכי בדין בגישור ותמונת המצב העדכנית של הגישור בישראל (חקיקה והתאגדות). במהלך הקורס יצפו המשתתפים  בגישורים המתקיימים במרכז הגישור בקמפוס, כך שהדיונים בכיתה בנושאים השונים ישולבו בניתוח דוגמאות מהגישורים שבהם צפו המשתתפים. מטרות הקורס הן: הרחבת הידע התיאורטי של המשתתפים בהיבטים השונים של הליך הגישור, התנסות בהפעלת מרכז הגישור בקמפוס (החל מתיאום התיק לגישור, לצפייה בגישור ולניהול הגישור כמגשר), והבנה מעמיקה של הליך הגישור בזכות החיבור בין התאוריה הנלמדת להתנסות המעשית.

 

קונפליקטים באיכות הסביבה  1 נק"ז 

'איכות הסביבה' היא סוגיה מרכזית בחיים המודרניים, במיוחד מאז המהפכה התעשייתית ומשבר האקלים שאחריה. בעקבות כך, משמשת איכות הסביבה כר נרחב לקונפליקטים שונים ברמה הבינלאומית, המדינתית והמקומית. הקונפליקטים נוגעים לחלוקת משאבים, למדיניות תכנון, ליחס כלפי טכנולוגיות חדשות, וגם לשאלות של ידע ומדע. הקורס יתאר סוגיות עיקריות ואתגרים בתחום הסביבתי. כמו כן הוא יתאר את המשפט הסביבתי בישראל ונדון בו בסוגי הליכים ליישוב סכסוכים בתחום זה, כמו הליכי גישור מרובי צדדים והליכים ליצירת קונצנזוס.

מטרת הקורס היא ליישם עקרונות של ניתוח סכסוכים ויישובם וכן החלה של כללים משפטיים על תחום איכות הסביבה.


מגדר, יישוב סכסוכים ומשא ומתן 1 נק"ז

הקורס עוסק בתיאוריות מגדריות וביישומים של משא ומתן וניהול סכסוכים ברמה האישית והחברתית. במסגרתו יילמדו תיאוריות שונות משני עולמות התוכן והמפגשים האפשריים ביניהם, לצד הצגה וניתוח של יישומים פרקטיים ומקרי בוחן שהתרחשו במציאות.

מטרות הקורס – הקניית ידע תיאורטי הנוגע למגדר בהקשר של ניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים; היכרות עם התיאוריות השונות והמפגש בין עולמות התוכן של תיאוריות מגדריות ותיאוריות ויישומים שונים של ניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים, תוך הדגמה של צמתים אפשריים ומקרי בוחן שהתרחשו במציאות.  


הליכים דיגיטליים ומקוונים ליישוב סכסוכים 1 נק"ז 

תחום יישוב הסכסוכים, כתופעה וכצורך אנושי וחברתי, עושה שימוש בטכנולוגיות המצויות בידי האדם באותה עת. עם התפתחותם של כלים דיגיטליים, ממוחשבים ומקוונים, ובעקבות משבר הקורונה נעשה בהם שימוש לצורך יישוב סכסוכים. כדוגמאות להתפתחויות אלו ניתן להזכיר את ההליכים המקוונים ליישוב סכסוכים  ,(ODR)הקיימים למכביר ברשת האינטרנט, את הכלים הדיגיטליים המשמשים לניהול משאים ומתנים וגיבוש פשרותAgents Negotiation Automated) ) ,כמו גם את השימוש שנעשה בכלים ממוחשבים ע"י בתי המשפט. השימוש בטכנולוגיות אלו משנה את פני התהליך של יישוב סכסוכים, מעמיק את השימוש בהם, ומעלה שאלות רבות וחדשות באשר לאופי התחום. בקורס נסקור את ההתפתחויות השונות, נציג אותם, נעמיד אותם במסגרת תיאורטית של התפתחות תחום יישוב הסכסוכים והמשפט, ונדון באתגרים החדשים שמעלה תחום מסקרן ונחשוני זה.

 

דיפלומטיה ויישוב סכסוכים 1 נק"ז

במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים גישות עכשוויות לניתוח סכסוכים בזירה הבינלאומית ולטיפול בהם. כל זאת לנוכח השינויים שחלו במערכת הבינלאומית בעשור האחרון, המתוארת כמערכת של "אי סדר" גובר.   נתייחס לאתגרים הניצבים בפני הגישות בתחום בהקשר של ניהול סכסוכים וניהול מצבי משבר, בהקשר של תיווך, ושל משא ומתן ליישוב סכסוכים.  בקורס נתייחס גם להתערבות הומניטארית ולבניית שלום. נעסוק במקרי בוחן מגוונים הן מבחינת סוגי הסכסוכים והן מבחינת אופיים של תהליכי  הטיפול בהם. נתייחס למקרי בוחן שונים כאשר השחקנים המרכזיים הם מדינות ריבוניות, כגון הסכסוך בין ארה"ב לצפון קוריאה, בין ארה"ב לאיראן, בין רוסיה לאוקראינה בין אתיופיה לאריתריאה ועוד, אך  נתייחס גם לתופעה של סכסוכים שבהם מעורבים שחקנים שאינם מדינתיים, ולאופני הטיפול בהם. מלחמת האזרחים בסוריה, הסכסוך בסודן, בסרי לנקה או הסכסוך בין קטלוניה לממשלת ספרד והסכסוך הישראלי פלסטיני ישמשו כמקרי בוחן.  נעסוק גם בגורמים להצלחת ניהול סכסוכים וניהול של תהליכי שלום, אך גם לכישלונות של כל אלה במקרי בוחן שונים. (מתוקשב)

 

גישור מקוון – היבטים יישומים במרחב הדיגיטלי – 1 נק"ז 

הקורס הינו ייחודי מסוגו ומוצע לראשונה בישראל במסגרת אקדמית. הוא משלב ניסיון של חוקרים ומגשרים מרחבי העולם בפרקטיקת הגישור המקוון, וכן היבטים תיאורטיים, מחקרים מרכזיים בתחום וכלים שונים שיאפשרו את הרחבת הסל של המגשר בניהול סכסוכים ויישובם בין אנשים מבעד למסכים.

הסטודנטים בקורס ילמדו סוגות מקצועיות ייחודיות של המגשר במרחב המקוון, תוך חשיפה למגמות בחדשנות גישורית דיגיטלית שמציע התחום המתפתח של הגישור המקוון  .(ODR)הלומדים בקורס יתרגלו פרקטיקות וידונו בכללי האתיקה הנדרשים בעת גישור מרחוק באמצעים דיגיטליים.